1

 

   

בתי המשפט

 

א  016773/03

בית משפט השלום חיפה

מאוחד עם ת.א. 16772/03

05/03/2007

תאריך:

כב' השופט ש. שר

בפני:

 

 

 

1 . גרינברג גיא

2 . גרינברג רינת

3. שחר עמרי

4.שחר רונית

בעניין:

התובעים

דרוקר

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

- נ ג ד -

 

 

1 . א.ג'ברין בע"מ

2 . טריפל אר הנדסה וניהול פרוייקט

3 . אינג' גלובינסקי צבי

4. שמשית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ

5. משה פאר משרד לייעוץ ותכנון בע"מ

6. סהר חברה לביטוח בע"מ

7. נירלט בע"מ

8. שפרינגר צבי

9. א. אנסקי מהנדסים

 

הנתבעים

1 – ג'אברין

2 – אפרים ולדמן

3 – נחשון

4. אטיאס

5-6 - אהרונסון

7 -  הוללדשטיין

8 – שפרבר

9 – נשיץ ברנדס

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

פסק דין

למען הסדר הטוב, אפרט את רשימת הנפשות בשני התיקים יחדיו הפועלות בהם:

התובעים: 1. שחר עמרי 2. שחר רונית. 3. גרינברג גיא 4. גרינברג רינת.

 

הנתבעים: 1 . א.ג'ברין בע"מ 2 . טריפל אר הנדסה וניהול פרוייקט 3 . אינג' גלובינסקי צבי

                 4. אנסקי מהנדסים.

 

צד ג':     1. שמשית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ  2. אינג' צבי גלובינסקי

               3. משה פאר משרד לייעוץ ותכנון בע"מ 4. סהר חברה לביטוח בע"מ 5. צמנטכל קרקע 

                מבנים בע"מ  6. נירלט בע"מ

 

צד ד':    1. ג'ברין בע"מ  2. שפירנגר צבי  3.צבי גלובינסקי

 

 

ההיבט הדיוני:

פסק דין זה עיקרו סכסוך בשל ליקויי בנייה של שתי משפחות אשר בחרו להתגורר בשמשית אגודה שתופית להתיישבות קהילתית בע"מ והוגשו בתחילה בשני תיקים עוקבים 16772/03, 16773/03, ואשר בעקבות הסכמה, אוחדו להם יחדיו לדיון ובהמשך למתן פסק דין.

 

לאחר מתן חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט הסכימו הצדדים כי פסק הדין ינתן על סמך הסיכומים וכן החומר אשר מצוי בתיק בית המשפט.

עתה, משהשלימו הצדדים את הגשת סיכומיהם בא אני בפני הצדדים ונותן את דבריי במסגרת פסק הדין.

 

סיפור הרקע:

עסקינן, כאמור בשני משפחות המתגוררת בישוב שמשית, בבתים צמודי קרקע השוכנים זה לצד זה.

הצדדים אשר הוצגו בפתח  פסק הדין הם בעלי מקצוע שונים אשר היו מעורבים בשלבים שונים בהליך הבנייה, החל משלב התכנון ועד לסיומה של הבנייה.

 

כפי שציינו הצדדים, התביעה כנגד נתבע מס' 9 א. אנסקי מהנדסים הוגשה רק על ידי התובעים מס' 3 ו-4 – שחר עמרי ושחר רונית – על פי הסימון אשר ניתן להם על ידי באי כוחם.

זאת מן הטעם כי מר גרינברג פיקח על הקידוחים בבית משפחת שחר בלבד,  לאחר שהאגודה ביוזמתה העבירה את הפיקוח לחברת טריפל אר הנדסה וניהול פרוייקט  שהמשיכה את הפיקוח על בניית הבתים ובשלב מאוחר יותר על תיקון הליקויים.

הצדדים הציגו בפני בית המשפט טענות מטענות שונות.

כאשר הסוגייה המרכזית נוגעת לסדקים אשר התגלו בקירות הבתים של שתי המשפחות.

בתחילה – נעשה נסיון לתקן את הסדקים, אך תיקון זה על פי הנתונים אשר הובאו בפני בית המשפט, לא צלח.

 

ההתקשרות המשפטית:

א.         ביום 13.7.97 – התקשרו התובעים עם האגודה בהסכם על  פיו יבנו התובעים, באמצעות האגודה,  בית מגורים בישוב הקהילתי שמשית (להלן: "הסכם משתכן אגודה").

 

ב.         על פי הסכם משתכן אגודה האגודה היתה אמורה להקשר בהסכם מסגרת (להלן: "הסכם מסגרת") עם קבלן לביצוע בניית בית מגורים של התובעים.

 

ג.          על פי הסכם משתכן אגודה, התחייבויות הקבלן כלפי האגודה, נכללו גם בהסכם שנחתם בין המשתכן לבין התובעים.

עוד על פי הסכם משתכן אגודה, אמורים היו המשתכנים לשלם לאגודה תמורה  המהווה דמי השתתפות בשכרם של המתכננים והיועצים שתשכור האגודה לצורך בניית הבתים.

 

ד.         מאחר והדבר לא נסתר, ערכה האגודה מחד בו זכתה הנתבעת כקבלן ראשי  ומבצע בנייה לבתי מגורים בישוב, והפיקוח נבחר לשמש כמפקח מטעם האגודה על הבנייה.

כמו כן, האגודה שכרה את שירותיהם של המתכננים והיועצים השונים, הנתבעים הנוספים בתיק זה.

בהתאם להסכם המסגרת, התובעים חתמו בשנת 99  עם הנתבעת מס' 1 על  הסכם לבניית בית המגורים, הידוע כמגרש מס' 514 (משפחת שחר) ומספר 513 (משפחת גרינברג).

 

טענות משפחת שחר:

מפאת העובדה כי הצדדים ירדו עד דק  לפירוט מכלול העובדות אומר רק, כי משפחת שחר סבלה כאמור מסדקים אשר נבעו בביתה ומהתיאור אשר עלה בפניי במסגרת הסיכומים, נסיונות אשר מספרם 3 נכשלו כשלון חרוץ בתיקון סדקים אלה.

 

טענות משפחת גרינברג:

במהותן הטענות דומות. עסקינן בסדקים אשר נסיונות התיקון לא עלו יפה.  וזאת גם בפרק זמן של 3 נסיונות אשר היו ונערכו בזמנים שונים.

לזאת הוסיפו את הפן האישי אשר נבע כתוצאה מהעובדה שילדיהם של בני משפחת גרינברג חולי אסטמה וכל התרחיש אשר התרחש סביבם גרם להם גם סבל נוסף.

 

 

טענות הנתבעים:

איפשרתי לכל אחד מהנתבעים להעלות את טענותיו במסגרת כתבי הטענות וכמובן כל צד ניסה בדרכו שלו להעביר את "תפוח האדמה הלוהט" למגרשו של האחר.

חברת ג'בארין – היא הנתבעת מס' 1 – ושימשה כקבלן הראשי, כאשר עיקר טענותיו הן כנגד חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט אליה אתייחס בהמשך.

השתת האחריות כלפי הצדדים השלישיים באשר לשיפויו בגין עבודה לא מקצועית וזכות התיקון שלו, ורשלנות תורמת של התובעים בגין אי הקטנת נזקיהם.

חברת טריפל אר – טענה כי יש לדחות את התביעה של משפחת שחר כנגדה שכן, נשכרה לשמש כחברה לניהול ופיקוח רק בספטמבר 1999. לאחר שחברה קודמת א. אנסקי מהנדסים, ששירותיה נשכרו על ידי שמשית לא הצליחה למלא המשימה נוכח היקף הנרחב של הפרוייקט והעבודות המקצועיות והעבודה המקצועית הרבה אשר נדרשה.

לטענתה של טריפל אר קידוח הכלונסאות בוצע ביום 24.8.99 – טרם כניסתה של חברת טריפל אר למעגל תובענה זו.

מאחר והמומחה מטעם בית המשפט, קבע כי הסיבה היחידה לקיומם של הסדקים מהשקיעה היסודית אזי יש לייחס את התובענה ואת הרשלנות לנתבע מס' 9  ולפיכך, דין התביעה כנגדה להידחות על הסף.

 

באשר למשפחת גרינברג – טענה כי קיימת חוסר יריבות, וזאת מן הטעם כי החברה נשכרה על ידי אגודת שמשית  ואין לה כל קשר ישיר כלפי משפחת גרינברג.

מאחר וטענה זו עולה פעמים רבות, על ידי נתבעים שונים, הסירה על הסף ואומר כי רשלנות יכולה להיות גם כלפי צד ג' אשר אינם קשורים בחוזה, הן מכוח דיני הנזיקין, והן מכוח חוזה צד ג', והן מכוח דיני הנאמנות בה שימשה אגודת שמשית כחזית למתיישביה שעה שמקרה מעין זה קורה יש להסיר את וילון הנאמנות ולהגיע ישירות לחברה עצמה.

 

כמובן, שגם דיני השליחות פועלים לטובת התובעים במקרה כזה. וכל הטענות אשר תעלנה בסוגייה זו של העדר יריבות דינה להידחות.

 

באשר לטענות כלפי  המומחה מטעם בית המשפט אתייחס לכך במרוכז כלפי כל טענות הצדדים.

 

הנתבע מס' 3 מנסה להדוף את התובענה נגדו במישור של טיעונים.

ראשית -  הפיקוח אשר ערך היה פיקוח עליון.

שנית – העדר יריבות, אשר לגביה כבר מסרתי דעתי.

שלישית – אי עבודה על פי התוכניות אשר אותן ערך.

רביעית – כאשר נקרא לשטח הציע הצעות שונות אשר יהיה בהם כדי להקטין את הנזק ככל הנראה טענותיו לא נשמעו, ולפיכך, דעתו היא כי לא דבק בו רבב ולפיכך, יש לדחות את התביעה כנגדו.

 

הנתבעת מס' 4 – שמשית  אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ -  וטענתה העיקרית היא כי למעשה שימשה כגורם על  ויש להשית את הטענות כלפי בעלי המקצוע ולא כלפיה היא.

 

הנתבעים 5-6 – טענו אף הם להעדר יריבות בין התובעים לבין הנתבעת מס' 5. הפיקוח היה פיקוח עליון בלבד, פסיבי, החברה נשכרה על ידי האגודה, ולפיכך, אין לבוא אליה בטענות ישירות.

באשר לגופן של טענות  טענה כי אין לייחס כל אחריות כלשהיא בגין הליקויים הנטענים בבית משפחת שחר, זאת מן הטעם כי גם המומחה מטעם בית המשפט קבע כי בבית משפחת שחר לא נמצא ליקוי בנושא תכנון הקונסטרוקציה  ובאם ימצא בית המשפט כי יש לחייב את המומחה הרי יש לחייבו בסך 7,275 ₪ לכל היותר, זאת בהתאם לחוות הדעת של המומחה.

 

באשר לחוות הדעת של המומחה גם כאן באו טרוניות מטרוניות שונות אשר לגביהן אתייחס בהמשך:

באשר לנתבעת מס' 7 – נירלט בע"מ – דעתה היא כי יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף.

זאת בגין העובדה שלטענתה גם בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לא דבק בה רבב. החברה ביצעה תיקונים בלבד, ולפיכך, יש להסירה מהתובענה.

בהמשך,  קיימת סתירה מסויימת בטענותיה, בה קובעת נירלט כי מאחר והמומחה מטעם בית המשפט קבע אחריות מסויימת יש להסירה בגין העובדה שהמומחה שגה וייחס לנירלט סוגיות  של רשלנות, אשר אינן קשורות אליה ישירות.

 

באשר לנתבע מס' 8 – שפרינגר צבי  -  גם כאן ניסה מר שפרינגר בסיכומיו לנער עצמו מכל בעיה תוך שהוא משתמש בטיעון כי בתוכנית האדריכלות כל הדברים היו מושלמים וגם הבידוד הטרמי וגם תוכנית הניקוז.

הייחוס של 5% נזק נובע מאי הבנה ומשגיאה אשר נפלה בחוות הדעת של המומחה.

הצדדים מבקשים מבית המשפט שיעשה שימוש בסמכותו לגבי שגיאות אשר נפלו בחוות הדעת של המומחה.

 

באשר לנתבע מס' 9 - א. אנסקי מהנדסים – ראשית טענתו היא כי התביעה כנגדו מתייחסת אך ורק למשפחת שחר בלבד, ואין לו כל חלק באשר למשפחת גרינברג.

טענתו היא כי מלאכתו נעשתה מלאכה טובה וכל הנסיונות לתקן את שעשה הביאו לכשל ולרשלנות הנטענת כלפיו.

דעתו היא  כי גורמי התכנון, קרי הקונסטרוקטור והאדריכל  עליהם יש להטיל את האחריות כולה. מה עוד, שבמקרה דנן לא הצליחו הגורמים המקצועיים לתקן את הטעון תיקון.

 

דעתו היא כי דבריו אלה מגובים בחוות דעת של המומחה עמי גלזמן, המומחה הנטרלי אשר מונה על ידי הצדדים לצורך קביעת שאלת האחריות לנזקים, שקבע באופן שלא משתמע לשני פנים, לדידו, כי האחריות לסדקים נופלת לפתחם של שניים:

האחד – יועץ הקרקע בשיעור של 70%.

והשני – האדריכל בשיעור של 30%.

לדידו בחוות דעתו של ד"ר גלזמן שהינו מומחה בעל שם ושיעור קומה עולה כי על אנסקי לא מוטלת כל אחריות לנזקים.

 

כנגד הסיכומים עבי הכרס אשר כל אחד מהצדדים הגיש לבית המשפט עמדו תשובות הנתבעים לחלק מטענות הצדדים, וכן חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

 

תגובות התובעים:

באשר לסיכומי ג'בארין – טוענים התובעים כי הסיכומים התייחסו אך ורק לתובענה אחת. ככל הנראה נפל בהם פגם.

עוד יש להוסיף כי דרישתו לתקן את הליקויים לא עלתה לא בכתבי הטענות ולא במהלך ניהול המשפט, בקדמי המשפט, ובוודאי שלא בטרם הגשת הסיכומים.

מה עוד, שלטענתו זו, אין תומך בשום גוף שהוא ולפיכך, יש לדחותה.

 

באשר לעוגמת הנפש ושערוך הנזק הממוני – יש לקחת בחשבון את עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים זאת בגין העובדה שסבלו די.

באשר לשערוך הנזק הממוני – אכן מודים התובעים ברוב הגינות כי נפלה טעות בסיכומיהם.

 

באשר לחוות הדעת המומחה – מפנים ב"כ התובעים לע"א 2934/94 שם הכיר בית המשפט העליון כי חוות דעת מומחה בתיקים כגון נשוא תשובה זו ראוי שתתקבל כלשונה אף אם לצדדים הסתייגויות לחוות הדעת שכן, כלשון בית המשפט אך טבעי שלא יכולים כל הצדדים לצאת כאשר כל תאוותם בידם.

 

באשר להעדר יריבות – התובעים טוענים כי בסיכומיהם הדגישו די סוגייה זו. התובעים הדגישו את העובדה כי הנתבעים לא העלו עד לשלב הסיכומים למעט יועץ הקרקע, טענה כלשהיא בדבר העדר יריבות וחלקם לא עשו זאת אף בסיכומיהם והעלאת הטענה בשלב זה, מאוחרת ומהווה הרחבת חזית.

 

מעבר לאמור, הרי שעילת התביעה נגד הנתבעים  הינה בראש ובראשונה הינה עילה נזיקית כאשר אין חולק כבעל מקצוע הם חבים כלפי התובעים חבות מושגית וקונקרטית וכאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין.

 

חוות דעת המומחה:

חוות דעת המומחה אשר הוגשה על ידי  שטרנברג הנדסה – אינג' שטרנברג רונן, נקראה על ידי קרוא היטב חזור וקרוא,  על מנת לעיין בטענות של הצדדים מול הדברים אשר נכתבו בחוות הדעת.

גם הצדדים עצמם מיצו עד תום את ההליכים שלחו שאלות הבהרה אלה שביקשו לעשות כן, העלו את התהיות במסגרת סיכומיהם ועתה הגיע עת הכרעה.

 

בית המשפט נותן משקל רב לחוות דעת המומחה, ולא בכדי. הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט, וכידוע, משנתמנה מומחה בהסכמה, מתפרשת הסכמת הצדדים כויתור על העדת המומחים מטעמם. זאת, להבדיל ממקרה בו המינוי נעשה שלא בהסכמה –רע"א 3112/93 עיזבון וולף נ' מושב גן השומרון, פ"ד מח(5) 397 (1994); ע"א 2688/95 פנחס נ' כרם מהנדסים, פ"ד נ(5) 742 (1997). עוד לעניין מעמדו של מומחה מוסכם, ראה תקנה 130 (ב) ו-(ג) בנוסחה דהיום, לאחר תיקון תשס"ה.

 

לצדדים שמורה הזכות לחקור את המומחה מטעם בית המשפט על מנת לנסות לקעקע את מסקנתו. הפסיקה חזרה והדגישה כי מסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט. בית המשפט הוא המכריע בסופו של דבר על פי מכלול הראיות שבפניו, ורשאי בית המשפט לדחות מסקנתו של המומחה או לבור חלקים מחוות דעתו - ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד    נ(5) 104 (1997); ע"א 2541/02 לנגר נ' יחזקאל, פ"ד נח(2) 583 (2004); ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים, פ"ד מז(3) 240 עמ'  262-263 (1993); ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד אסעד קנג', פ"ד נ(1) 499, פסקה 11 (1996). 

 

עם זאת, ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002):

 

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד –

 

שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה  בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." .

 

עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, בין היתר - ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189 (1985); ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139 (1987); ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779 (1990); ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ' מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2)1, 11 (1991); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, דינים טו 560    (1990); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998) והאסמכתאות שם.

 

וכן ראה ת.א.  (חי) 1161/00 בן דוד רויטל נ' יגודוניק יניב  מפי כב' השופט עמית (פורסם באתר נבו).

 

אומנם, רשאי בית המשפט על פי מכלול הראיות שבפניו לרבות מסקנות המומחה מטעמו, לבור חלקים מחוות דעת כך ראה בע"א 974/91 עמיד חברה הקבלנית לבניין בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה זמורה פ"ד  נ5 (104) כך לגבי כל מומחה ע"א 2160/90 פ"ד מז (5) 170, וכן ע"א 254102 לנגר נ' יחזקאל פ"ד נח (2) 583.

 

משקראתי את חוות הדעת של המומחה, נתקלו עיניי במרבית טענות הצדדים אשר הועלו במסגרת סיכומיהם.

המומחה לא התעלם מהטענות אשר הצדדים ביקשו להביא בפניו. ניתח את כל הטענות אחת לאחת, והביא את מסקנותיו בפרק ארוך וממצה פרק המסקנות מעמ' 37 עד 40 בחוות דעתו.

ולפיכך, נראה לי כי יש לקבל את עמדתו לא רק בגין פרי הפסיקה, אלא גם כמשקל נגד לטענות של אדם אשר אין לו עניין בתיק עצמו ומשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט לעומת, כל צד אשר נתן את סיכומיו וניסה כאמור להפחית בחלקו אחת לאחת.

 

עיינתי גם בעלויות אשר הוצגו בפניי מבחינת התיקונים, והגעתי למסקנה כי העלויות אשר הוצגו בפניי עלויות סבירות הן.

בית משפחת שחר עלויות התיקון – 37,000 ש"ח  בתוספת מע"מ  כנגד חשבונית.

בית משפחת גרינברג עלות התיקון – 48,000 ש"ח בתוספת מע"מ כנגד חשבונית.

לכל זאת לסכום הבסיסי של התיקונים יש להוסיף את המרכיבים הבאים:

 

א.         לכל משפחה תובעת 4,000 ₪  נכון ליום מתן חוות הדעת 15.11.05.

ב.         דיור חילופי – סבורני כי יש לקבל את חוות הדעת של המומחה ואני פוסק לכל משפחה סך של 4,000 ₪ מתוך הנחה שבפרק זמן זה, לא ימצא מקום להשכרה אלא, יהיה צורך בבית מלון ובהזזת הריהוט מהבית.  הסך נפסק על דרך האומדנה.

ג.          עוגמת נפש – המוגדר כנזק לא ממוני. אכן, יש ממש בטענה כי תובענה זו התחילה בכל תרועה רמה והסתיימה בסכומים אשר פחותים הרבה יותר מהתובענה המקורית.

לפיכך, אני פוסק לכל משפחה, סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש כתוספת לסכום המקורי.

ד.         עלות שיקום הגינה – לכל משפחה סך של 4,000 ₪.

ה.         הוצאות  - אני פוסק לכל משפחה סך 6,500 ₪.

ו.          שכ"ט עו"ד לאור העבודה הרבה שהושקעה בתיק זה אזי אני פוסק לכל משפחה שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר יועברו לבאי כוחם. 

 

סכומי התיקון ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן חוות הדעת, דהיינו 15.11.05.

שאר הסכומים ישולמו מיום הוצאתם.

סכומים אשר יש לשלם בעתיד ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא

בפועל.

דרך חלוקה תהא כדלקמן:

באשר לנתבע מס' 2 – טריפל אר הנדסה וניהול פרוייקטים 1993 בע"מ – זאת תישא ב-30%

מהנזק.

נתבע מס' 4 – אנסקי – ישא ב-10% מהנזק.

במצטבר  שני המפקחים 40% מסכום הנזק. בחלוקה זו נטלתי בחשבון את העובדה אשר אינה

במחלוקת כי מר אנסקי פיקח על בית אחד בלבד, ולפרק זמן קצר יותר מאשר חברת טריפל אר.

לא נעלמה מעיניי הטענה כי המומחה עמי גלזמן הטיל על יועץ הקרקע 70% בגין הסדקים ואילו האדריכל אמור לשאת 30% אך במכלול הנתונים אשר בפניי העדפתי את חוות הדעת האחרונה של אינג' שטרנברג רונן על אף המשקל והכבוד אותו אני מייחס למר גלזמן זאת בגין העובדה שחוות דעת זו, נעשתה כמכלול בשקלול כל הנתונים אשר עמדו בפני המומחה ולפיכך, חלוקת האחריות אשר נעשתה, נעשתה בהתאם לאמור בחוות דעתו של מר שטרנברג, אלא שהחלוקה הפנימית נעשתה על פי שיקול דעתי, מתוך העובדה אותה ציינתי לעיל כי המפקח אנסקי פיקח על בית אחד ולפרק זמן קצר יותר.

 

קונסטרוקטור – משה פאר משרד לייעוץ ותכנון בע"מ – ישא בתשלום 15% מהנזק .

יועץ הקרקע – אינג' צבי גלובינסקי  - ישא ב-10% מהנזק.

שמשית אגודה שיתופית – 15% מהנזק.

קבלן – א. ג'ברין בע"מ – 10% מהנזק.

נירלט – 5% מהנזק.

אדריכל – שפירנגר צבי – 5%.

 

החלוקה נעשית על פי הנימוקים אשר אותם אני מאמץ במלואם בפרק חלוקת האחריות של

המומחה מטעם בית המשפט.

וייחוס האחריות אשר מייחס הוא לכל אחד מהצדדים.

לא מצאתי מקום לסטות מחוות הדעת. והתשובות אשר ניתנו כאמור בחוות הדעת אשר ניתנה 

מטעם המומחה יש בהם גם כדי להשיב לכל הטענות אשר הועלו במסגרת הסיכומים של כל אחד

מהצדדים.

 

ב"כ התובעים יערוך פסיקתא לחתימת בית המשפט, וזאת בהקדם האפשרי.

התשלום יעשה תוך 30 יום מהיום.  זאת מן הטעם כי מאחורי רוב הצדדים עומדת חברת ביטוח

אשר תצטרך להתארגן לתשלום.

 

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לצדדים כולם.

ומודה להם על שיתוף הפעולה, במובן של קיצור ההליכים לתיק זה אשר התארך זמן רב מעבר

לדרוש.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום ט"ו באדר, תשס"ז (5 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.

ש. שר, שופט

קלדנית: לימור ב.